בוקר טוב

 

DSC_4097

בוקר. השעון המעורר עושה מלאכתו נאמנה ומעיר אתכם. אתם ממלמלים זה לזו "בוקר טוב" ומתחילים יום חדש.
לפני שאתם יוצאים מהבית, אתם מעירים את הילדים. "בוקר טוב", אתם מברכים אותם, והם, עדיין רדומים, נוהמים "בוקר אור".
כשאתם מגיעים לעבודה, אתם נכנסים ורואים עמית שלכם, ומברכים אותו בברכה המקוצרת והפופולרית, "בוקר".
"בוקר", הוא עונה, מניד בראשו תוך כדי.

חשבתם על זה פעם?
כשאתם מברכים מישהו בברכת "בוקר טוב", אתם מאחלים לו שיהיה לו בוקר טוב. ואם אתם מאחלים שיהיה לו בוקר טוב, סביר שאתם מאחלים לו שיהיה לו יום טוב, וערב טוב, וחיים טובים.
אבל כשאתם אומרים למישהו "בוקר", מה זה אומר?
במקרה הטוב, אתם מציינים באיזה שלב של היום אתם והוא נמצאים, למקרה שהוא לא יודע.
במקרה הרע, אתם כאילו אומרים "אתה לא שווה שאשקיע בך עוד הברה".

מדובר באדם שתבלו איתו בתשע שעות הבאות, שמהוות את רוב שעות הערות שלכם.
לא הייתם רוצים שיהיה לו יום טוב?
הרי אם לו יהיה יום טוב, הוא יהיה נחמד יותר, אדיב יותר, חביב יותר.
ואז, גם לכם יהיה יום טוב יותר.

מחר, כשאתם מגיעים לעבודה, תשקיעו עוד חלקיק שניה, וברכו את העמיתים שלכם. זה כל מה שזה דורש מכם, חלקיק שניה. אולי הם לא יבחינו מייד בהבדל, אבל אחרי כמה זמן זה ישפיע.
מתישהו, הם יתפסו, ויתחילו לברך אתכם בחזרה.

ובאותה הזדמנות, ברכו גם את האנשים השקופים בדרך – את השוער בבניין, את עובדת הנקיון, את אב הבית…
כי גם הם בני אדם, וגם להם מגיע שיברכו אותם.

נשלח ב כמה מלים על... עם התגית: