לפי בדיחה עתיקה של אנשי תוכנה, כאשר הלקוח מתלונן על באג במערכת, התשובה האוטומטית של המתכנת היא: "זה לא באג, זה פיצ'ר".
או במילים אחרות, זאת לא תקלה, ככה המערכת אמורה לעבוד.
לפני שנתיים, כשקניתי את הרכב שלי, ביקשתי שיתקינו בו מובילאיי.
רכבים אוטונומיים עדיין לא היו מעבר לפינה, ועל המכירה לאינטל אף אחד לא חלם.
ביקשתי התקנה של המערכת פשוט מתוך הכרה בחשיבות המערכת למישהו שנוהג הרבה כמוני.
חלפו שנה ומשהו, ומובילאיי נמכרה לאינטל, לא לפני שענקיות רכב כמו ניסאן ופולקסווגן חתמו איתה על הסכמי שת"פ,
ובכל זאת, לא מעט ישראלים מיהרו להגיב במילים הבאות: "פחחחחח".
לא יכולתי שלא לשאול את עצמי למה. למה הם ממהרים להשמיץ?
למה הם כל כך בטוחים שהם יודעים טוב יותר ממי שבאמת מבינים בתחום?
התשובה הקלה היא, כמובן, שישראלים לא אוהבים לפרגן.
יש בזה משהו, אבל הפוסט הזה לא עוסק בפסיכולוגיה, בטח לא בפסיכולוגיה בגרוש.
התשובה המורכבת יותר היא, כך אני מנחש, שברכבים שלהם מותקנת המערכת, והם לא מרוצים.
אבל למה, בעצם?
אצלי המערכת מותקנת כבר שנתיים בערך, ואני מאוד מרוצה.
כשאשתי נוסעת איתי, היא רק מסננת "תזהר". אני תמיד מציית, אבל הרבה פעמים לא יודע ממה בעצם הייתי אמור להזהר (-: .
מובילאיי, לעומתה, מספק פרטים נוספים. יש לו התראה עדינה על סטיה מהנתיב, התראה חדה יותר על קירבה לרכב שלפני,
התראה צעקנית כאשר הוא מזהה דו-גלגלי לפני, והתראה היסטרית ממש כאשר מדובר בהולך רגל.
אבל יש למובילאיי תכונה נוספת, שמאוד מזכירה את ה-"תזהר" של אשתי: היא מתרה המון התראות שווא. אני חושד שהפיצ'ר הזה, הוא-הוא שגורם לאי-שביעות רצון של משתמשים רבים, שלא מבינים שזה לא באג, אלא פיצ'ר.
מובילאיי היא מערכת שתוכננה להציל חיים. ככזו, היא מצייתת לכללים: "כשיש ספק, אין ספק" ו-"Better safe than sorry".
לכן, כאשר היא מזהה מולה רכב בכיכר שנראה כאילו הוא במסלול התנגשות איתנו, היא לא מפעילה שיקול דעת, או ממתינה לראות מה יעשה כאשר יסיים את הסיבוב, אלא צורחת בקולי קולות.
מובילאיי, אם כן, ממש כמו אשתי, היא מערכת חכמה.
וממש כמו אשתי, היא לא סומכת עלי שאני ער לסכנות ושאגיב במהירות הנדרשת, ונותנת לי ארכה של עוד שניה או שתיים.
ובעידן של היום, כשכל כך הרבה נהגים מסמסים וגולשים תוך כדי נהיגה, זה לא סתם פיצ'ר, אלא אחד הפיצ'רים הכי חשובים וחכמים שלה.